לאחרונה נתבשרנו שמשרד האדריכלים הגדול בישראל, יסקי-מור-סיון, פותח שלוחה בהודו, שלוחה, שלפחות על-פי הידיעה בעיתון, תעסיק יותר עובדים מן המשרד הראשי בישראל.
 
לכאורה מדובר בחדשות טובות לאדריכלות הישראלית שתכנוניה ומתכנניה הופכים למבוקשים ברחבי העולם.
 
אך עבורנו, האדריכלים הקטנים, יש בהתפתחות הזו, אולי, גם סיבה לדאגה.

בידיעה כתוב שהשלוחה ההודית תוכל לבצע עבודות גם עבור פרוייקטים בינלאומיים אחרים של המשרד, פרוייקטים שעד עכשיו בוצעו מן הסתם בישראל ואחראים ללא-מעט מן הביקוש לאדריכלים שנוצר בארץ בזמן האחרון.
 
כזו היא הגלובליזציה – היא עובדת בשני הכיוונים וכדאי מאוד לקוות שבסופו של יום היא תשאיר לנו משהו ביד…
 

זו גם הזדמנות לשבח את סדרת הכתבות המעולה של אסתר זנדברג ב'הארץ' הסוקרת את פועלם של האדריכלים הישראלים בחו"ל. מה שכן, בין כל התמונות שמלוות את הכתבות ומראות את הפרוייקטים, כמעט ואין צילומים של מבנים גמורים אלא בעיקר עוד ועוד הדמיות ככה שאף-פעם לא נדע אם זה יוצא להם יפה יותר בחו"ל.

מודעות פרסומת