זה מעניין לראות איך בקווקז מדינות עשירות במסורת אדריכלית, שמתעשרות כלכלית במהירות מגז ונפט, פשוט זונחות לגמרה את כל האפיון המקומי ואת קנה המידה בתוך שנים בודדות לטובת שכפול של מרכזי הערים מהמערב, אולי יותר כריאקציה על האדריכלות הסובייטית ובנסיון לאמץ אסתטיקה "מערבית" כדי להשתקף כ"מערביות" למשוך משקיעים. כשהן באות לפרסם את יתרונות הכלכלה, הן משתמשות באותם מבנים שמשקפים את הקידמה – קופסאות עם קירות מסך וכל מיני מבני אוהל ושאר שגעונות שיוצרים עבורן אדריכלים הולנדים ובריטים.
כאן הגומחות נועדו לתפילה, אבל חשבתי שיכול להיות נהדר לבנות גם בתי ספר בארץ עם מרפסת מקורה מסביב לכיתות, שהילדים יוכלו לשחק בה בימי גשם או חמסין ולהרגיש גם בחוץ וגם בפנים.
לפי מיטב ידיעתי זוהי אכן מדרסה (בית-ספר דתי מוסלמי) בעיר חיווה באוזבקיסטן. מרכז העיר חיווה שוקם והאזור שבתוך החומות נשמר כולו כפי שהיה במאה ה-19 והוא בנוי ברובו מלבני בוץ.
על סגנונות הבנייה בקווקז:
http://www.designobserver.com/archives/015103.html
זה מעניין לראות איך בקווקז מדינות עשירות במסורת אדריכלית, שמתעשרות כלכלית במהירות מגז ונפט, פשוט זונחות לגמרה את כל האפיון המקומי ואת קנה המידה בתוך שנים בודדות לטובת שכפול של מרכזי הערים מהמערב, אולי יותר כריאקציה על האדריכלות הסובייטית ובנסיון לאמץ אסתטיקה "מערבית" כדי להשתקף כ"מערביות" למשוך משקיעים. כשהן באות לפרסם את יתרונות הכלכלה, הן משתמשות באותם מבנים שמשקפים את הקידמה – קופסאות עם קירות מסך וכל מיני מבני אוהל ושאר שגעונות שיוצרים עבורן אדריכלים הולנדים ובריטים.
יפהפה.
כאן הגומחות נועדו לתפילה, אבל חשבתי שיכול להיות נהדר לבנות גם בתי ספר בארץ עם מרפסת מקורה מסביב לכיתות, שהילדים יוכלו לשחק בה בימי גשם או חמסין ולהרגיש גם בחוץ וגם בפנים.
לפי מיטב ידיעתי זוהי אכן מדרסה (בית-ספר דתי מוסלמי) בעיר חיווה באוזבקיסטן. מרכז העיר חיווה שוקם והאזור שבתוך החומות נשמר כולו כפי שהיה במאה ה-19 והוא בנוי ברובו מלבני בוץ.
ערן, אתה יכול לכתוב מה זה? נראה כמו מדרסה.