מי שקורא בקביעות את פורום האדריכלות באתר 'ארכיג'וב' יודעי שהשאלות העיקריות שמטרידות את אדריכלינו (לפחות אלה שברשת) אינן שאלות תכנוניות מהותיות כגון גג רעפים בעד-או-נגד וגם לא סוגיות של פרבור מול בנייית מגדלים.

הנושאים העיקריים סביבם סובבים הדיונים קשורים למעמדו של המקצוע ולמקומו של האדריכל בחברה.
הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בויכוח המתמיד בין האדיכלים להנדסאים שבמסגרתו מנסים האדריכלים להוכיח שהם היחידים שזכאים לתכנן בשל השכלתם והכשרתם. באחרונה מתבטא הנושא גם בדיונים נוקבים בנושא תקנות רישוי האדריכלים החדשות.
אלה דיונים שיש להם מימד ברור של מאבק על כסף, אך יש להם גם מימד של מאבק על הון סימלי.
לצד נושאים זה מככבים לימודי האדריכלות עצמם והקבלה אליהם כנושאים כל-כך בוערים שבאתר הקדישו להם פורומים נפרדים משלהם.

למרות העניין הרב בנושאים האלה שמשתקף בפורומים וגם בשיחות עם עמיתים אדריכלים במהלך שעות העבודה ולאחריהן, בכתבי העת המיועדים לאדריכלים הנושאים הפנים מקצועיים לא זוכים לסיקור שוטף. דיונים, אם מתקיימים כאלה, במסגרות פנימיות של עמותת האדריכלים או של דיקאני הפקולטות לאדריכלות לא מגיעים בדרך-כלל לציבור האדריכלים הרחב.

באופן טבעי, אם כן, לא מתנהל בארץ דיון פתוח ומבוסס בנושאים היום-יומיים שמעסיקים את האדריכלים: מעמד האדריכל, הרישוי, תנאי ההעסקה, אופי ההכשרה וכל מה שמסביב לעשייה התכנונית עצמה (1).
חלק ממה שחסר כדי לפתח דיון כזה, מלבד נתונים סטטיסטיים על המצב בארץ, הוא מידע לגבי המצב בארצות אחרות, מחד, ותובנה סוציולוגית הבוחנת את המקצוע מבחוץ, מאידך.

מקור מידע שיכול לתרום לדיון ראשוני בתחום הזה נקרה בדרכי בשיטוטי באינטרנט.
זהו אתר של אדריכל וסוציולוג של האדריכלות בשם ד"ר גארי סטיבנס מאוסטרליה.
אותו ד"ר גארי, כפי שהוא מכנה את עצמו, הוא אדריכל שעסק במחקר אדריכלי וגם חקר וכתב על מקצוע האדריכלות מנקודת מבט סוציולוגית. היום, כמובן, הוא כבר עזב את המקצוע.

את מסקנותיו ואת עמדותיו הקונטרוברסליות על היבטים שונים של מקצוע האדריכלות הוא מאוורר באתר האינטרנט שלו שכתוב בנימה מאוד אישית ומתנצחת אך גם מהווה מקור לא-אכזב למידע בנושאים שונים ולרעיונות פרובוקטיביים שמעוררים למחשבה.

עטיפת ספרו האחרון של ד"ר גארי סטיבנס The Favored Circle

ד"ר גארי סבור, למשל, שלא צריך ללמד אדריכלות באוניברסיטאות ושהמחקר לתארים מתקדמים בתחום האדריכלות הוא ביזבוז של זמן. זה לא מפריע לו להסביר איך צריך להפוך לאקדמאי מצליח.
אני נוטה להסכים עם האבחנה שהאקדמיזציה של מקצוע האדריכלות – תהליך שהתרחש גם במקצועות יישומיים אחרים – יוצרת לעיתים מצבים שבהם החדשנות והרצון לייצר אמירות ברורות – שהם נשמת אפו של המחקר המדעי – באים על חשבון האיכות של הסביבה הבנויה הקונקרטית שהיא זו שאמורה לעמוד לנגד עיניו של האדריכל.

ד"ר גארי גם סבור שכל נושא רישוי האדריכלים וכל המעמד המיוחד שהאדריכלים מבקשים לעצמם הוא מיותר ומספק בתוך כך מידע משווה על רישוי אדריכלים ברחבי העולם.
מעניין לגלות שביפן ניתן להפוך לאדריכל ללא לימודים בכלל אלא רק בתהליך של עבודה במשרדי-אדריכלים ועמידה בבחינות.
באנגליה, לעומת זאת, תהליך הרישוי הוא ארוך ומפרך אך הוא לא מקנה לזה שעומד בו דבר מלבד הזכות לקרוא לעצמו אדריכל. זאת משום שכמעט כל אחד רשאי עפ"י חוק להגיש תכנית בנייה לאישור הרשויות.
בארה"ב החוקים נוקשים אף יותר ומשתנים ממדינה למדינה אך לפחות בחלק מהמדינות כל אחד יכול לערוך בקשה להיתר לבית פרטי – מה שמאיר באור קצת פתטי את המאבק של האדריכלים בהנדסאים על כל וילה.

באתר ניתן למצוא גם מאמרים בנושא החינוך האדריכלי, המקורות ההיסטוריים שלו וההטייה שהוא יוצר לטובת סטודנטים שבאים מן המעמד הנכון.
ואכן, כשחושבים על מוסד ההגשה בהקשר האקדמי מבינים שזוהי שיטת בחינה מאוד תמוהה שנשענת באופן גורף על יכולתו של הסטודנט להציג את רעיונותיו ועל מערכת היחסים שהוא מפתח עם המנחים במהלך הסמסטר.
הרי באותה מידה ניתן היה בסוף כל קורס להגיש פאנלים אנונימיים למנחים שלא ליוו את הפרוייקט ולקבל ציון הרבה יותר ענייני, בדיוק באופן שבו נבחנים מבנים בתחרויות אדריכליות.
את מיומנויות ההצגה והדיון, החשובות כשלעצמן, ניתן לפתח אצל הסטודנטים לאדריכלות במסגרות אחרות.

הניתוח המעמדי תקף גם למקומם של האדריכלים בחברה בכלל ושל כוכבי האדריכלות בפרט ומחזק את התחושה שמתעוררת לפעמים שהאדריכלות, לפחות זו המעניינת, היא בעיקר תחביב לעשירים.

קריאה באתר חידדה עבורי את ההבנה שהסוגיות הפנים-מקצועיות שמטרידות אותנו אינן יחודיות ושותפים להן גם עמיתינו שמעבר לים, אלה שאנחנו נוהגים לפנטז על כוחם ומעמדם המקצועי.
עוד יותר מכך היא סייעה לי להבין ולשים במסגרת תיאורטית והיסטורית את הנחות המוצא החברתיות והמעמדיות של אותו שיח פנים-אדריכלי שאנו נתונים בתוכו.

לא אומר שיצאתי מעודד אבל היאוש, מן הסתם, נעשה יותר נוח.

הערה
1 יש עוד גוף שלם של נושאים מקצועיים שמעניינים את בעלי המשרדים: תעריפים, ניהול משרד, התנהלות מול לקוחות ועיריות וכיו"ב – נושאים שגם הם זוכים יחסית למעט סיקור בעיתונות המקצועית.

מודעות פרסומת