אין בשורה גדולה בלקנטר את המכונית הפרטית.
למרות שהיא היום פופולרית יותר מאי-פעם, כאשר גם סין והודו רוצות לצטרף לחזון 'המכונית לכל פועל', בחוגים הירוקים והעירוניים רבים, אם לא כולם, רואים את המכונית כאסון שיש ללמוד להסתדר בלעדיו או לכל הפחות לשנות אותו ואת השימוש בו מן הקצה אל הקצה.
עוד בשלהי שנות ה-70 כתב כריסטופר אלכסנדר (1) על כך שגם אם ייפתרו הבעיות, הטכניות במהותן, של זיהום האוויר והרעש, עדיין תשאר בעינה בעיית הנצילות המרחבית הגרועה של המכוניות. שלושים שנה אחרי, עדיין לא נפתרו בעיות זיהום האוויר והרעש, שכנראה אינן כה פשוטות לפיתרון, אך הבעייה המרחבית היא אכן מהותית יותר. אלכסנדר מנתח בספרו בצורה מדוקדקת את המרחב הגדול שצורכת מכונית – ברוב המקרים על-מנת להסיע אדם אחד בלבד – וכיצד המרחב הזה גדל ככל שהמהירות עולה.
ואכן כשרואים מדי בוקר בבוקרו כבישים פקוקים לאינסוף במכוניות ריקות כמעט לגמרי אפשר להתפלץ מבזבוז השטח. בלילה, כשרואים כבישים ומחלפים אדירי ממדים ריקים לגמרי ממכוניות אך עדיין מזיקים לסביבתם בדיוק כמו שעשו זאת במשך היום, חשים את האבסורד שבבניית עוד ועוד כבישים.

כמובן שיש כמה פתרונות ידועים ומוכרים לתלות ברכב הפרטי ורובם ככולם סובבים סביב קומבינציות שונות של תחבורה ציבורית.
אמנם בפרטי הפרטים – בעיקר אלו הקשורים בסדרי הקדימויות של המימון – יש ויכוחים אינסופיים, אבל לדעתי ניתן לומר בהכללה שכל פתרון של תחבורה ציבורית יכלול בסופו של דבר תמהיל של רכבות בינעירוניות, רכבות עירוניות עיליות ותחתיות, אוטובוסים ומיניבוסים. לצד התחבורה הציבורית מתקיים גם הצורך לאפשר תנועה עירונית יעילה ונוחה באופניים ובהליכה.

אבל יש בדיון הזה יש אלמנט אחד שנעדר כמעט תמיד והוא תחבורה דו-גלגלית ממונעת: קטנועים ואופנועים.

משום מה הדיון בחלופות תחבורה בישראל נוטה להתחמק מהתרומה האפשרית של עידוד השימוש בכלי רכב דו-גלגליים לבעיית הגודש בכבישים, למרות שעל פניו נדמה שזהו פתרון שיש לשאת אותו על כפיים.
דוגמא אחת להתחמקות זו היא מספר ניסויים מתוקשרים שבדקו מהו כלי הרכב המהיר ביותר לתנועה בעיר אך השמיטו באורח פלא מן המדגם את הטוסטוס הרגיל שמשמש את כל השליחים, אלה שמשימתם היא להגיע במהירות ממקום למקום בעיר.
אין ספק שירוקים אמיתיים יסתייגו מכלי רכב שהוא גם מזהם – אם כי הרבה פחות ממכונית – ובוודאי מרעיש. אבל אין ספק שלכלי רכב דו-גלגליים יתרונות סביבתיים לא מבוטלים. ראשית, הם הרבה יותר יעילים בצריכת השטח שלהם בנסיעה ובעמידה – במיוחד אם מניחים שברוב הנסיעות מעורב נוסע יחיד. במרחב העירוני הם גם חיים בצורה הרבה יותר סבירה עם הולכי הרגל, מחד ולא מתחרים על נתיבי התנועה עם התחבורה הציבורית, מאידך.
בהשוואה לאותה מכונית המסיעה רוב הזמן אדם אחד או לכל היותר שניים, הקטנועים והאופנועים יעילים גם מבחינה אנרגטית משום שהמנוע שלהם לא נדרש לטלטל משקל עצום ומיותר של מכונית גדולה. משום כך גם הפוטנציאל שלהם להציע פתרון של תחבורה חשמלית או משולבת (היברידית) הוא הרבה יותר ריאלי.

אך שיקולים ירוקים לכאן או לכאן אינם הסיבה העיקרית לחוסר הפופולריות של הקטנועים והאופנועים ככלי רכב לאדם יחיד או ככלי רכב שני במשפחה.
נדמה שהסיבה העיקרית לחוסר הפופולריות של כלי הרכב הדו-גלגליים היא בעיית הבטיחות שלהם. זו בתורה מולידה מדיניות ממשלתית, מובנת בסך-הכל, שתכליתה להקשות בדרכים שונות – רישיונות מדורגים, עלויות ביטוח – על רוכבי האופנועים והקטנועים על-מנת לצמצם את מספרם.

אבל אם מסתכלים על התפתחויות שונות בתחום הרכב הדו-גלגלי – שאני מודה שאינני בקיא בו במיוחד – ניתן לראות התחלה של פיתרון לבעיית הבטיחות הכאובה, שיכולה, במידה מסויימת לשנות את התמונה הנוכחית.
לפני מספר שנים הוציאה חברת BMW לשוק קטנוע בשם 1 C שיתרונו הגדול היה שניתן היה לנסוע בו ללא קסדה משום שתכנונו כלל כלוב בטיחות שבשילוב עם השימוש בחגורות הבטיחות איפשר לרוכב להיות מוגן במידה רבה הרבה יותר מאשר בכלי רכב דו-גלגליים אחרים. למרבה הצער האופנוע לא הפך להצלחה מסחרית והחברה הפסיקה את יצורו.

 

BMW C1

 

פיתוח אחר בתחום הוא הקטנוע התלת-גלגלי שמשווקת חברת פיאג'ו תחת השם MP3. על-פי סקירות של אופנוענים מנוסים, ההחלטה של היצרן למקם את צמד הגלגלים מלפנים ולא מאחור תורם באופן משמעותי ליציבות של הכלי וליעילות הבלימה שלו כך שבלימות חירום הופכות לבטוחות הרבה יותר ומכשולים בכביש להרבה פחות מאיימים.

 

פיאג'ו MP3

 

קל לדמיין ששילוב של שתי הטכנולוגיות האלה – שתיהן טכנולוגיות מבוססות ששולבו בדגמי כביש סטנדרטיים – יכול להוליד סוג של קטנוע מהפכני: קטנוע שהוא בטיחותי הן מבחינת הבטיחות האקטיבית – קרי מניעת תאונה או התהפכות, והן מבחינת הבטיחות הפסיבית – כלומר הגנה על הרוכב במקרה ותאונה מתרחשת. לקטנוע כזה, שמשלב חופת בטיחות עם שני גלגלים קדמיים יש גם יתרונות משמעותיים של נוחות, הן בתחום יציבות הכלי בעצירה ובחנייה, הן בהגנה חלקית מגשם וכמובן בהימנעות מהצורך ללבוש קסדה.
ואכן, חברת פיג'ו חשפה לאחרונה דגם תצוגה בשם Hymotion 3 שמשלב את שתי הטכנולוגיות – ובנוסף גם מתפאר בהיותו חסכני בדלק.
ניתן, אם כן, להניח ולקוות שפניהם של היצרנים מועדות בכיוון זה, ושתוך מספר שנים יופיעו בשוק כלי רכב דו-גלגליים בטוחים הרבה יותר.

פג'ו Hymotion 3

 

כניסה של מוצרים כאלה לשוק יכולה להעביר קהל לא מבוטל של נהגים מהמכוניות אל הקטנוע – ולהתפתחות כזו יכולות להיות השלכות עירוניות מאד מעניינות.
כאמור, רכב דו-גלגלי חולק את העיר עם הולכי הרגל בצורה הרבה יותר סבירה – אם כי לא אידיאלית, כמובן, ומאפשר לשמור על יעילות מרחבית הן בתכנון העיר עצמה והן בתכנון הדרכים שמזינות אותה.
בה-בעת, הרכב הדו-גלגלי מאפשר למשתמש בו חופש התנועה.

אמנם, בהכללה גסה ניתן לומר שמתכננים ואדריכלים לא כל-כך אוהבים את הביזור שהתנועה החופשית במרחב מאפשרת ומעדיפים את התחבורה הציבורית שיש בה מימד היררכי שמוליד הן עירוניות קריאה של מרכז מול שוליים והן מספר רב של מבני ציבור בדמות התחנות. אבל, החופש שהכלי הרכב הפרטי מעניק הוא דבר חשוב מאד ואם ניתן להשיג אותו מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים ובחלל העירוני – יש בכך הישג גדול.

מעניין אם כן לחשוב על עיר שלצד עידוד הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית מתוכננת גם כדי לעודד את משתמשי התחבורה הדו-גלגלית.
אפשר לחשוב למשל על תכנון רחובות וכבישים צרים מכדי מעבר מכונית שמיועדים רק לאופנועים וקטנועים ומאפשרים להם לקצר את הדרך. אפשר לחזות שבילי אופנועים, לצד – ולא על – שבילי האופניים והמדרכות, שיאפשרו לרוכבים לנוע במקביל למכוניות מבלי להסתכן. אפשר לתכנן חניות מסודרות לאופנועים שמאפשרות גם לנעול אותם בצורה נוחה בטוחה. ואפשר, כמובן, לפנטז על מדיניות ממשלתית שנותנת יתרונות מיסוי וביטוח משמעותיים לכלי רכב דו-גלגליים שיוכחו כבטוחים, על חשבון מפלצות מוטוריות זוללות דלק ומסוכנות לסביבתן.

גילוי נאות: אין לי אופנוע ואפילו לא רישיון לטוסטוס. כשאישתי לא מקפיצה אותי לעבודה אני נוסע באופניים.

 

(1) 'A pattern language' Christoppher Alexander, Sara Ishikawa, Murray Silverstein, with Max Jacobson, Ingrid Fiksdahl-King and Shlomo Angel. Published by Oxford University Press 1977

 

מודעות פרסומת