שיח גלריה בתערוכה 'פאלאס'

ביום שישי הקרוב 24.05.13 יתקיים שיח גלריה בתערוכה 'פאלאס' המוצגת בגלריה בבית האדריכל.

השיח יחל בשעה 11:00 ויכלול שיחה עם האמנית, סמנטה אדלר דה אוליבירה ועם האוצרת קרני ברזילי.

כמובן שזו גם ההזדמנות שלכם לראות את התערוכה עצמה.

הגלריה נמצאת ביפו, ברחוב המגדלור 15, לא רחוק מן העיר העתיקה והנמל.

פאלאס / סמנטה אדלר דה אוליבירה

פאלאס, תערוכת היחיד של סמנטה אדלר דה אוליבירה, הינה תוצר של תהליך בו האמנית תיעדה במשך למעלה משנתיים את בנייתו של מלון וולדורף אסטוריה בירושלים.
בראשית נבנה המלון בשנת 1929 על ידי המופתי של ירושלים תחת השם – "פאלאס" ומוקם בלב העיר על גבול בית הקברות המוסלמי בממילא. לאורך השנים עבר המבנה אינסוף גלגולים ותהפוכות בעקבות שינויים פוליטיים וחברתיים בעיר. בעשרים השנים האחרונות עמד נטוש וכיום מצוי תחת שיפוץ נרחב אשר שם לו למטרה לבנות מחדש את פנים המלון, תוך כדי שימור חלקו הקדמי אותה חזית מפוארת בעלת עיטורי האבן והקשתות.

אדלר דה אוליבירה פועלת באתר כמתבוננת על מגוון האפשרויות המתקיימות בו. מחד, המציאות הנוכחית של אתר בניה מפורק, ומאידך, מציאות הטומנת בחובה פוטנציאל עתידי. עבור האמנית, המלון, כפי שהוא היום – אתר בהתהוות, מקיים מציאות אנומלית, בה הוא מתפקד כמעין בית זמני לפועלי הבניין שאמונים על בנייתו. האתר מכיל את יחסי הכוחות המאפיינים את החברה הישראלית, אל מול מטרתו הייעודית להוות מרחב המנותק מזמן וממקום שבא לספק למבקריו מעט אסקפיזם מאותה המציאות. מתוך פער זה בין המציאות היומיומית לקיומם של עולמות מלאכותיים המנותקים מכל הקשר יוצרת אדלר דה אוליבירה. היא מוצאת עניין במלון כמקום שמטרתו לייצר אשליות חווייתיות ולהעניק למשתמשיו תחושת חופש, סדר, ויוקרה. זאת ועוד, היא רואה בו סממנים של שפע וריבוי בשילוב הסגנונות האדריכליים המרכיבים אותו: עיטורי אבן וקשתות בסגנון ניאו-ממלוכי לצד טכניקות עיצוב פנים עכשוויות.

בעת ביקוריה באתר הבנייה של המלון מזהה אדלר דה אוליבירה עניין בפן הפרפורמטיבי המתקיים במקום. היא עושה זאת באמצעות שיבוש והפרה של הסדר היומיומי ומתוך כך מייצרת פעולה בידורית, משחקית ופואטית. כך, בטרילוגית הוידיאו 'פאלאס', 2013 היא מזמנת בכל פעם אלמנט אחר (כדור, גוף תאורה, שירה) אל תוך הסצנה, ובאמצעותם מייצרת מימד פנטסטי ואבסורדי במרחב הריק. היא בונה סיטואציות הנעות בין התיעודי למבוים ובין הפונקציונאלי לקישוטי. אם בעבר הבסיס ליצירותיה היה הקשר שבין הגוף לאדריכלות, בעבודות אלו אותו הגוף מתקיים רק באופן מרומז ולעיתים אף נעדר לחלוטין או הופך כלי המשרת את החלל, הבונה ומפעיל אותו. בעבודת הטרילוגיה הסאונד מתפקד כגוף באמצעותו היא שוזרת את ההווה עם העבר, את המציאות עם החלום והקסם.

בסדרת הצילומים 'פאלאס', 2010-2013, מתעדת האמנית אלמנטים אדריכליים ומרחבים נטושים – בכולם היא מציעה מימד דרמטי. מצבים מוכרים ובנאליים באתר בנייה, הופכים לכלים באמצעותם היא משתעשעת ומהם יוצרת אשליה בעלת סממנים תאטרליים המרמזת על עשייה והשתנות. אולם, בשלושת הצילומים "חדר לדוגמא", יוצרת אדלר דה אוליבירה מתח ודרמה מסוג אחר – מרחב מנוכר בו הזמן עצר מלאכת. הסימטריה, הפלסטיות והנוקשות בו מצביעים על האופן שבו החלל/החדר מנותק מהקשר ומנוגד למציאות הדינמית המתקיימת מחוץ אליו. כשמו כן הוא – חדר לדוגמא, חלל סגור המתפקד כאפשרות של מציאות, כלומר, מציאות בלתי ניתנת להתערבות.

במיצב 'פארק מידרון', 2013 בנתה האמנית מודל צורני של האתר המצוי לא רחוק מהגלריה בבית האדריכל. הפארק ביפו נבנה על ערמת פסולת בנייה ומשטחי הדשא בו מייצרים מעטפת אחידה ומצוחצחת, פיסת טבע מעשה ידי אדם. המיצב כולו מדגיש את המלאכותיות שבו, ואילו, הקרנת החול הנשפך מנסה להגיע לאזור הפנימי, העמוק, ה"טבעי" אולם ללא הצלחה. מתקיים הדהוד לפעולות של חפירה והריסה – ניסיון החזרתו אל העבר, היותו אתר (פסולת) מקום שאינו מקום.

בתערוכה הנוכחית מהווים הפארק והמלון שני אתרים שבאמצעותם חושפת אדלר דה אוליבירה את היחס שבין אדריכלות לפעולה ובין המונומנט ליומיומי. היא פועלת באמצעות חשיפת הנסתר וטשטוש הגבולות בין הקבוע לזמני, הסטטי לדינמי בחיבור שבין התרבותי הבידורי והפוליטי.

קרני ברזילי

סמנטה אדלר דה אוליבירה, ילידת 1985, נולדה בפריז וגדלה בבריסל. למדה שלוש שנים ב-King’s College לונדון וחצי שנה ב- School of Visual Arts בניו יורק. עלתה לארץ לפני כחמש שנים ולמדה בבצלאל, שם סיימה את לימודיה בשנת 2012. היא הציגה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלה.