אמנם מגדל המגירות הולך ונעלם מאחורי הבניינים החדשים לאורך שדרות יצחק (איז'ו) רגר (1) – שיהיו – או לא – השאנז אליזה של באר-שבע, אבל זו לא סיבה שלא להקדיש לו עוד שבריר של פוסט.

גיל, בנו של האדריכל גיורא גמרמן שתכנן את מגדל המגירות יחד עם משה לופנפלד, שלח לי מעט חומר על המגדל, חומר שהופיע בספר שערך לכבוד יובל השמונים של אביו.

מגדל המגירות בניו-יורק טיימס

מגדל המגירות עם הגמל ב'ניו-יורק טיימס'

מסתבר שמגדל המגירות הופיע אפילו בניו-יורק טיימס – שערו בנפשכם – עם הגמל המתבקש בחזית, כסמל של קידמה בלב המדבר, ואף צוין לשבח במסגרת פרס ריינולדס שהוענק למתכנני הערים החדשות בישראל בשנת 1970. גם באנציקלופדיה בריטניקה מופיעה תמונתו לצד הערך באר-שבע. הבחירה בדימוי המגדל נובעת מן הסתם, מן הניגוד בין האיכות המדברית של החזיתות האטומות לבין הגובה שנתפס כטכנולוגיה חדשנית וחריגה במדבר ה'פרימיטיבי' – ניגוד שאמור לסמל את הנוכחות הישראלית במדבר.

במקור היה המגדל חלק מפרוייקט נרחב יותר, בו זכו האדריכלים בתחרות באמצע שנות ה-60, לאחר שסיימו את עבודתם בתכנון הקרייה למחקר גרעיני שהיא כנראה, ולא במקרה, אתר בעל איכויות אדריכליות מרשימות (2).

megirot-1

פרספקטיבה המראה את מבני הפירמידה וברקע המגדלים

הפרוייקט שזכה בתחרות לבאר-שבע כלל גם מבני פירמידה היוצרים חלל מוצלל המתאים לאקלים המדברי – בדומה למבנה 'מרכז הנגב' של כרמי השוכן בסמוך או לבתי הפאטיו בערד. בסופו של דבר נבנה מבנה 'פירמידה' אחד בשכונה ד', בנפרד מן המגדל, כך שהרעיון של מערכת של מגורים בה לכולם מרפסות המלאות אור שמש ועציצים לא התממש. מכיוון שהמרפסות של מגדל המגירות התמלאו בעיקר בתריסים ובמזגנים זה אולי כבר לא כל-כך משנה, ולנו לפחות נשארו הפרספקטיבות היפות.

megirot-2

מבט על השכונה כפי שהוצעה ולא בוצעה.

הערות
1) אמרו לי כבר שצריך לקרוא לרחוב הזה שדרות נשיאים אבל אותי מצחיק איך ראשי הערים בישראל מונצחים ברחובות הכי מרכזיים ולפעמים עוד בחייהם.
2) מעניין מתי יעשו 'בתים מבפנים' בקמ"ג… ומתי יכתב מחקר על הקשר בין האדריכלות הישראלית ותכנית הגרעין.

ותודה לד"ר הדס שדר על האינפורמציה מאירת העיניים.

 

עוד בעניין אצל נועם דביר ב'הארץ'.