התערוכה "שיכונים מבפנים"  – תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל  – חושפת את הפן הסמוי של השיכון הציבורי הממלכתי: הפן של הדיירים. באמצעות סיפורים פרטניים ומצולמים שמציגים אדריכלים צעירים וסטודנטים לאדריכלות, נחשפות התרבויות השונות מהם הגיעו  הדיירים ודפוסי המגורים השונים אליהם היו רגילים. אלו מעומתים עם קירות דירת השיכון ועם התפיסה התכנונית מאחוריה.

תכנונן הפנימי של דירות השיכון הסתמך על פיתוח מודרניסטי-אנליטי. לאחר מחקרים מקדימים, פיתח האדריכל אלכסנדר קליין דירת מגורים חדשה לחלוטין מהדירה המסורתית. הדירה נחלקה לשני חלקים: חלק ציבורי – בו בני הבית שוהים יחדיו ומארחים במשך היום, וחלק פרטי – בו בני הבית ישנים בלילה. בלשון אחרת: נוצקה הפרדה בין המטבח, חלל האכילה וחדר המגורים, לבין חדרי השינה וחדר הרחצה. עקרונות תכנוניים אלו, הנראים לנו טריוויאליים כיום – הומצאו רק בתחילת המאה העשרים.

עם קום המדינה נבנו דירות שיכון לרבבות. הן נבנו לאור תפיסת המגורים החדשה, אולם הפעם, בניגוד לעבר, האוכלוסייה שאוכלסה בדירות לא חלקה, בהכרח, את אותה תרבות מגורים. שילוב סימביוטי בין חללי פנים וחוץ, האופייני לארצות החמות – לא תוכנן בדירות השיכון שפותחו בגרמניה הקרה. גם חללים רב-תכליתיים ורב-טריטוריאליים, בהם המשפחה מבלה וישנה בצוותא – לא תוכננו. כך, נוצר סכסוך מובנה בין תרבות המגורים של המתכננים, לבין תרבות המגורים של חלק ניכר מהמאוכלסים. סכסוך, שניכר בהתנהלות בתוככי הדירה – בהתנהלות שונה מזו שאליה התכוונו המתכננים ובעיצוב הפנים האחר, הלא-מודרניסטי בעליל.

כיום, שישים שנה לאחר קום המדינה, כשהדרישה לדיור ציבורי מעוררת את הגעגוע לעידן בו נטלה המדינה אחריות על המגורים באמצעות השיכון הציבורי, נכון לבחון לא רק את "המעשה הגדול" של המדינה, אלא גם את אלפי המעשים הקטנים של הדיירים העלומים: את יצירת הבית האישי בתוך "הבית הגדול".

התערוכה חושפת את ההווה ואת העבר, אולם שלא במישרין היא מלמדת אותנו גם על העתיד. לכאורה, בעידן הנוכחי, בצילה של המדיה גלובלית, ההבדלים בין תרבויות המגורים נעלמים והעדפות המגורים הולכות ומטשטשות. פעמים דומה כאילו לכולם יש אותו חלום, הנע בין בית צמוד-קרקע לבין פנטהאוז במגדל יוקרתי, אולם זהו המצב רק לכאורה. מחאת קיץ 2011 הנכיחה זרמים תת-קרקעיים שרוצים ושחושבים אחרת וחשפה געגוע לתחושת ה"ביחד", רצון לאינטימיות ועירוניות וצורך פרקטי בדירות קטנות המחוברות להוויה העירונית. כיום ברי כי אילו תכנון הדירות הקטנות היה פתוח יותר, מלכתחילה, הדירות ודריהן היו נשכרים. והתערוכה מנכיחה גם את חשיבותה של הקהילה העירונית ומכאן – כי חצר יכולה להוות המשך של בית, וכי הבית האמיתי קיים גם ברחוב הסמוך, בשביל לגן הציבורי ובמסלול הקבוע למכולת. התערוכה מרמזת לנו כי אם נשכיל לתכנן ולבנות דירות קטנות בסביבה אנושית, תוך מתן אפשרויות לשינויים פנימיים ולהרחבות חיצוניות או בין דירתיות – נצא נשכרים.

צילמה: שרון ברק

לתערוכה מצטרפות עבודות הוידיאו של אפרת גורן-מור שהופקו במיוחד והן מתעדות את החיים בדירת השיכון ומציגות מבט מפתיע על העיר שהתהוותה מתוך השיכונים. התערוכה היא ה16 בסדרה מקומי אשר בוחנת היבטים חברתיים של המרחב בישראל.

מציגים האדריכלים והסטודנטים: יפעת אוזן, יעל איצקין, נוגה בורשטיין, שרון ברק, יאיר וייס, נועה טל, שלומית יהודה, שלומי ערה, ורד קוניגסברג בנג'ו, קרן קרמר, נטע קרפ, יונת ראונר, חן שוהם, יוסי שושן, ניר שמואלי.

עבודות וידאו : אפרת גורן – מור

התערוכה מבוססת על קורס בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בהוראת ד"ר הדס שדר.

אוצרים: הדס שדר, שלי כהן, ערן טמיר-טאוויל

מקומי 16

פתיחה: יום חמישי 29.12.12 בשעה 20:00

נעילה: 26.1.12

שעות פתיחה: א', ג',ד' ה' 10:00-17:00, ג' 10:00- 19:00

טל' לתיאומים: 03-5188234

גלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו

 התערוכה בחסות מחלקת האמנויות של  עירית תל-אביב ,ומשרד התרבות והספורט

ערב עיון בתערוכה יתקיים ביום חמישי, 26.1.2012, בשעה 20:00, בבית האדריכל.

בהשתתפות:

  • ד"ר הדס שדר, אדריכלית וחוקרת
  • נעה טל, אדריכלית נוף וחוקרת
  • אורי סבג, ח"כ לשעבר ותושב שכונה ה' בבאר שבע
  • ד"ר משה חזני, מתכנן ערים ואזורים, אוניברסיטת בר-אילן
  • נעה חזן, חוקרת תרבות חזותית וצילום
מודעות פרסומת