יש חוצפה מסויימת, לאחר העדרות כה ארוכה מן הבלוג, להעלות לרשת דווקא עבודה אקדמית ולא רשימה משעשעת על בניית סוכות.
עם זאת, הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה העלה אל התודעה את ההשפעה האמריקאית על הסביבה הישראלית וחשבתי שזו הזדמנות להעלות לדיון מעט יותר מעמיק את תופעת ערי הקצה, שהיא לטעמי אחת ההשפעות הבולטות של האמריקניזציה על התכנון הישראלי.
העבודה, המצורפת לרשימה זו, מנסה לעמוד על התהליך ההיסטורי שבו התהוו הגרסאות הישראליות (הדהויות) של ערי הקצה האמריקאיות, ולקשור אותן לתיאוריות ומודלים העוסקים בהתפתחותה של העיר. נעשה ניסיון להבין האם ערי-הקצה הישראליות הן תופעה שהתהווה 'מעצמה' בתהליך של אירגון-עצמי או שמא מדובר בהכוונה ממשלתית של התכנון העירוני.
כמובן שהעבודה מותירה שאלות רבות פתוחות, ובראש ובראשונה, כפי שציין פרופ' יובל פורטוגלי, האם 'עיר-הקצה' הישראלית היא באמת עיר-קצה?
אם זאת, לאור הכתיבה המועטה יחסית בנושא בעברית, אני מקווה שלעבודה זו תהיה תרומה כלשהי למי שמתעניין בתחום בהקשרו הישראלי.
אני מקווה להעלות בעתיד להעלות לבלוג גרסא נגישה יותר של העבודה, כך שאשמח לשמוע ממי שיעיין בעבודה על הצדדים היותר – והפחות – מעניינים שלה.
התייחסויות נוספות שלי לנושא ערי הקצה ניתן למצוא כאן ו-כאן.
העבודה נכתבה במסגרת הקורס של יובל פורטוגלי 'תיאוריות המורכבות והעיר' במסגרת לימודי התואר השני באדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. אני מבקש להודות ליובל על תרומתו לעבודה.
והנה הקישור לעבודה:
וכאן טבלה המרכזת את ערי הקצה בישראל שזיהיתי. אשמח לשמוע הערות, השגות ותוספות.


יש שגיעה בתרגום המושג EDGE בעברית, ולכן יש להגדיר פאתים או שולי עיר
שהוא נכון יותר
גם אותו גבול, שבו מטשטש המעבר בין "מעגלי הליבה" לפריסת השוליים בעייתי
אתיחס מאוחר יותר ובשיחה לטבלה עצמה
body p { margin-bottom: 0cm; margin-top: 0pt; } גרשון שלום ותודה על תגובתך. אשמח לקבל ממך התייחסות נוספות לנושא ואפילו לפרסם אותן, ערן טמיר טאוויל טלפון 054-4670506
לערן
שימשתי כאסיסטנט של פרופ' יובל פורטוגלי במשך כ-3 שנים.
בעיקר בקורס – ממ"ס – שהעביר בבית ספר לאדריכלות באונ' ת"א.
אמנם את התואר השני והשלישי עשיתי בחניכתו של פרופ' יצחק שנל – אך שמורה בליבי פינה חמה ליובל.
הן כגיאוגרף והן כאדם.
ואולי צריך היה להחליף את הסדר.
בהצלחה.
משה הרפז