בית הקולנוע היה, לרגע היסטורי, ליבה הפועם של העיר: כמו קתדראלות של העידן המודרני, היו בכל מרכזי הערים בתי-קולנוע גדולים ומרשימים בהם התקבצו מאות אנשים לרגעים של תוכן ומשמעות. אך פריחתו של בית הקולנוע כאייקון תרבותי ואדריכלי הייתה קצרה: המבנים המהודרים נשכחו וננטשו, הופקרו לתלאות הזמן ולספקולציות יזמיות. עבודתו של שרון רז, אדריכל בהכשרתו ומתעד עיקש של מבנים זנוחים לפי ליבו, עוקבת אחרי דעיכתם של בתי הקולנוע הנטושים של ישראל. מצפון ועד דרום, מבפנים ומבחוץ, מתעד רז את התפוררותם ההדרגתית של אותם היכלות נטושים.

הפריחה הנרחבת והקמילה המהירה של מבנה בית הקולנוע היא מרתקת ורבת משמעויות. יותר מכל מפתיעה המהירות וההחלטיות בה מבנים גדולים, מונומנטליים ובעלי נוכחות בולטת במרכזי הערים איבדו, בתוך דור אחד בלבד, את תפקידם ואת ייעודם והפכו לחורים שחורים של עזובה והזנחה. בהיבט הזה בית הקולנוע הוא ברומטר נאמן לתהליכים של דעיכת מרכזי הערים, כאשר שימושים מסוימים נדדו החוצה אל שולי העיר ולעולם לא שבו. בהמשך, ובאופן מצער, הרנסנס המהוסס של העירוניות בישראל מתבטא בדרך כלל בהריסת בתי- קולנוע ובניית מבנים אחרים במקומם. מרתק ומצער לראות את הקושי הגדול של מבני בתי הקולנוע לסגל לעצמם יעודים חדשים. בתי-הקולנוע נבנו בדרך-כלל ביוזמה פרטית, אך הם היו כה ספציפיים לייעודם עד שכמעט לא הייתה להם יכולת להשתנות ולקלוט שימושים חדשים. אי-אילו בתי-קולנוע הפכו למועדונים, לחנויות, למכוני כושר, אפילו לבתי-כנסת – אך רובם נעזבו וקפאו בזמן, כרזות הפרסום עדיין מכריזות על סרטים 'חדשים' שכבר נשתכחו.

דעיכת בתי הקולנוע מסמלת את קמילתה ההדרגתית של החוויה הקולקטיבית; מהיכלות ענקיים בהם מאות אנשים זרים לוקחים לרגע חלק בריגוש קולנועי משותף במרכז העיר, הפכו בהדרגה בתי-הקולנוע לזירות צפייה מרובות מסכים השוכנות בשולי המטרופולין והופכות את החוויה הקולנועית לאינדיווידואלית יותר, מן הסתם כדרך להתמודד עם החוויה הפרטית שמציעה הטלוויזיה. יש מה לומר בזכות הריבוי והשחרור של החוויה הקולנועית המגדילה את החירות והביטוי העצמי של הצופים והיוצרים; אך לא ברור אם כוחות השוק, והארכיטקטורה המבטאת אותם, שקושרים היום את הקולנוע באופן הדוק כל-כך עם הצריכה, השכילו לבטא נכונה את החוויה הקולנועית בפתח המאה ה-21.

בתי הקולנוע הנטושים הינם, אם כן, דוגמא מובהקת לאופן בו תהליכים ארכיטקטוניים מבטאים השתנות מואצת בערכיה של החברה, במערב המתועש בכלל ובישראל בפרט. אך מה לגבי התיעוד של בתי-הקולנוע הנטושים? האם יש בו משהו מעבר לסמליות החברתית, מעבר לכמיהה לעבר המשתקף דרך האספקלריה של הקולנוע של פעם? בתצלומי בתי-הקולנוע הנטושים בישראל של שרון רז יש רצון לשמר, ולו רק בצילום, אדריכלות אחרת, לעיתים מוקפדת יותר, לעיתים יותר צנועה ובוודאי נוצצת ותוקפנית פחות, במיוחד כשכבר ניכרים בה סימני הזמן. התצלומים הם גם קינה על ההזנחה המאפיינת את היחס הישראלי לסביבה ולמבנים.

אך בבית הקולנוע ההופך לחורבה יש משהו המייחד אותו מכל מבנה נטוש אחר. החוויה הקולנועית היא חוויה המתרחשת באפלה אך סוחפת את כל הצופים למסע דמיוני משותף. בית הקולנוע הוא מוקד חברתי קבוע המתחדש תדיר עם חילופי הסרטים ויומני החדשות, מעוגן למקומו אך מציג ומפיץ דימויים ורעיונות הנובעים מתרבויות הרחוקות אלפי מילין – מהוליווד ועד בומבי. בבית הקולנוע הנטוש מתהפכת החוויה. באור השמש הנוקב, ללא גג ולעיתים ללא קירות מאבד בית הקולנוע את הקסם המסתורי של זרקור באפילה; מאובק וחשוף לפגעי הזמן הקולנוע מאבד את העדכניות והאוניברסליות שאפיינה אותו כמרכז תרבותי; נטוש וריק מאדם מאבד בית הקולנוע את מקומו כמוקד של חוויה משותפת. אבל לאור היום, בשלבי ההריסה וההתפוררות, כשהוא מקולף מציפויים ורהיטים, חושף מבנה בית הקולנוע את הארכיטקטורה שלו: הכיסאות הריקים הם ציפייה אילמת לקהל; חרכי ההקרנה יוצרים מרקמים קוביסטיים; המיפתחים הגדולים נחשפים ויחד עם הרצפה המשתפעת והמבט המופנה אל המסך מתגלים חללים ייחודים, העשויים להזכיר את תחריטיו של פיראנזי.

היכל בית-הקולנוע הנטוש הוא מניפסט נוגה של נטישה וקמילה, של תהילת עולם חולפת, מקום שדווקא דעיכתו חושפת את איכויותיו הארכיטקטוניות. שהרי אם בית הקולנוע היה סוג של מקדש מודרניסטי הרי הריסותיו הן גרסה בת-זמננו לחורבות הנשגבות של העבר, והן נושאות מסר דומה על כוחו של הזמן החולף.

000-היכלות נטושים הזמנה

 

 

היכלות נטושים – שרון רז

תיעוד בתי קולנוע נכחדים בישראל

תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל

18.04.13– 07.03.13

שרון רז,  אדריכל וצלם העוסק בתיעוד אדריכלות נכחדת בישראל. כותב ועורך את אתר האינטרנט  'אדריכלות נעלמת' את הבלוג 'נטוש' ואת האינדקס המקוון 'בתי-קולנוע נעלמים בישראל'.

אוצר: אדר' ערן טמיר- טאוויל

פתיחה: יום חמישי 07.03.13  בשעה 20:00

ערב עיון בהשתתפות אורחים מתחומי האדריכלות והקולנוע: יום חמישי 18.04.13

נעילה: 18.04.13

שעות פתיחה: א', ג',ד' ה' 10:00-17:00, ב' 10:00- 19:00

טל' לתיאומים: 03-5188234

לתיאום ביקורים בימי ו' ובערבי חג ניתן לפנות לדוא"ל  bddaba@gmail.com

גלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו

התערוכה בחסות :

משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב – יפו, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל

מודעות פרסומת