מגדלים בתל-אביב

מאת arsitectura

נדמה שאחד הדברים שהכי מפריעים לאנשים במדיניות התכנון של עיריית תל-אביב בראשות רון חולדאי הם המגדלים, ובעיקר אלה הנבנים ומתוכננים באזור שישראל גודוביץ', לשעבר מהנדס העיר של חולדאי, כינה "העיר ההיסטורית" – קרי האזור שממערב לרחוב אבן-גבירול. כך לפחות לפי המפורסם בעיתונים וברשת.

האמת שאני באופן אישי לא כל-כך אוהב מגדלים בכלל, ומגדלים בלב מרקם נמוך, בפרט.
הסיבות לכך רבות.
מעבר לטענות של גדולים ובקיאים ממני שלא ניתן לבסס מרקם עירוני על מגדלים בלבד ושמגדלים הם לא הדרך היעילה ביותר בהכרח להשיג צפיפות עירונית (אלא אם כן מדובר בהיפר-צפיפות שבה מתפשרים על איכות החייים של הדיירים, כמו בסין), אני מתחבר מאוד לדברים שכתב יודן רופא על כך שמגדל גבוה שנבנה בלב מרקם נמוך צורם לנו במימד העמוק של הרצון להרמוניה בסביבה שמקיפה אותנו.

 

 

מגדל נווה-צדק. תכנון: צבי גבאי. קשה לדמיין מגדל בוטה יותר.

אבל, למתנגדים למגדלים יש טענות אחרות כלפי המגדלים, או שמא צריך לומר, דרישות נוספות מן העירייה שבדרך כלל באות שלובות עם הדרישה לביטול התכניות לבניית מגדלים בעיר.
שתי הדרישות העיקריות הן סוגיות בנושא של אקולוגיה ואיכות סביבה ברמה הגלובלית, והדרישה להורדת מחירי הדירות במרכז תל-אביב ברמה הלוקאלית.
למרבה הצער חייבים לומר שדרישות בשני תחומים אלה עומדות בסתירה לרתיעה מבניית מגדלים בעיר ההיסטורית.

מבחינה השיקולים הסביבתיים, ציפוף השטח הבנוי ושמירה על השטחים הפתוחים במצבם הלא-מבונה היא המטרה חשובה ביותר: השטח הפתוח והמערכות האקולוגיות שבו נשמרות לדורות הבאים ואילו העיר מצטופפת והופכת ליעילה יותר מבחינה תחבורתית.
לכן מבחינה סביבתית טהורה, באזור שהוא כבר מבונה, בכל מגרש פנוי צריך לבנות את הבניין הגבוה ביותר שניתן לבנות בו מבחינה טכנית ומבלי לפגוע פגיעה קשה בשכנים.
יתרה מזאת המגדל הוא מבנה בעל פוטנציאל אקולוגי רב ביותר. הריכוז של אנשים רבים ביחד מאפשר ליצור מערכות 'ירוקות' של אנרגיה ומיחזור שהן לא כדאיות במבנים נמוכים יותר.
בהינתן רמת התחכום של המערכות המכניות הנדרשות במגדל- שמצריכות בין כה וכה אחזקה ותפעול מרכזיים – הפיכתן למערכות שפועלות באופן חסכוני (למשל חימום מים באמצעות החום שנפלט ממערכת המיזוג (1)) הופכת לאפשרות ריאלית.
בבניינים קטנים יותר מערכות כאלה לעולם לא יהיו כלכליות.
כמובן שאני לא בא לטעון שהמגדלים שנבנים היום בתל-אביב הם 'ירוקים' אלא לרמוז על הפוטנציאל הקיים.
צריך, כמובן, לזכור גם את נושא זכויות השמש, כלומר הצל שמטיל המגדל על שכניו, אבל גם בבנייה נמוכה וצפופה (ולא דלילה כמו זו המקובלת בתל-אביב היום) יש הסתרה מרובה, כפי שיכול להעיד כל מי שמכיר את החצרות הפנימיות האפלוליות של פריז.

בנושא מחירי הדיור, האוכלוסייה – הקטנה אבל קולנית – שסבורה שמטרתה העליונה של העירייה היא לאפשר לסטודנטים ממעמד הביניים לגור בלב העיר צריכה לתמוך בכל מגדל שנבנה בעיר.
בהנחה שקבוצה זו לא מעוניינת למנוע בחוק מאנשים לקנות דירה בתל-אביב, הרי שעליה לתמוך בהגדלת היצע הדירות במרכז העיר. מגדלים רבים שיציפו את אזור לב תל-אביב בדירות רק ידחפו את מחירי הדירות בתל-אביב כלפי מטה ויאפשרו לאוכלוסיות אמידות פחות לשכור או לקנות דירה ותיקה במרכז העיר.
עכשיו, אילו בעיית הדיור בתל-אביב הייתה ממוקדת במעמדות העניים לא הייתי משתכנע מתיאוריות ה'טיפטוף למטה' שאני מציג פה.
העניים והחלשים בחברה צריכים לקבל פתרונות ממוקדים ומיידיים.

אלא שהבעייה במרכז תל-אביב היא לא בעייה של אוכלוסיות נתמכות-סעד או מובטלות. אלה נדחפו כבר מזמן מלב העיר (אם חיו שם אי-פעם) ושוועתן לא הגיע לעיתונים. בנוסף ניתן לטעון שהזכות לדיור ציבורי או מסובסד לא חייבת להתממש דווקא בלב העיר, שם אין כמעט קרקעות זמינות.

לפיכך בטווח הארוך יותר – ובמשק הנדל"ן כמעט שום פעולה לא מתרחשת בטוווח המיידי (חוץ מהעלאת שכר הדירה) – צעירי המעמד הבינוני רק יצאו נשכרים מבנייה סיטונית של מגדלים בלב העיר.

מגדלי 'יו'. תכנון: יסקי – סיון

 

אני דווקא שמח שמי שגר במגדלים אלה העשירים.
לא רק שזה מצחיק אותי שאנשים משלמים כל-כך הרבה כסף כדי לגור באקווריום מעל נתיבי איילון, אלא שאנחנו גם יודעים מה קורה כששמים את העניים והחלשים במגדלים.
מרבית העבודות בנושא מצביעות על כך שעלויות התחזוקה האסטרונומיות של המגדל והמערכות בו הופכות אותו מתאים רק לאוכלוסייה אמידה ביותר ועדיף כזו שאין לה ילדים (2).
כיוון שהעשירים הם אלה שצורכים את השטח הרב ביותר לנפש בעיר, מחד, והם היחידים שיכולים לתחזק את המגדלים, מאידך, אני מעדיף שהם יקנו את הדירות שלהם במגדל וכך 'יבזבזו' פחות קרקע עירונית מועילה.

צריך אם כך להבין שבמציאות לא כל הרצונות, ואפילו של אזרח אחד או של קבוצה הומוגנית של תושבים, הם ברי-ביצוע.
מי שרוצה גם להוריד את מחירי הדיור במרכז העיר, גם לשמר את המרקם העירוני הקיים והאהוב וגם לשמור על הסביבה חייב להציע דרך לעשות זאת או, לחילופין, לוותר על אחד מהרצונות.

 

הערות

1) ותודה לסלע נהרי.

2) ארזה צ'רצ'מן 'בניינים גבוהים: חלום או סיוט' אצל שלי כהן וטולה עמיר (עורכות) (2007) צורות מגורים – אדריכלות וחברה בישראל, עמ' 114 ואילך, הוצאת חרגול תל-אביב.

 

קישורים:

האדריכל המלזי קן יאנג Ken Yeang שמתכנן מגדלים שאמורים להיות אקולוגיים.

מחקר סיני שמצאתי ברשת בנושא פרמטרים אקולוגיים בתכנון מבנים גבוהים.

 

קישור למגדל משרדים אקולוגי בגרמניה שתכנן נורמן פוסטר Norman Foster כולל השוואה לבנייה נמוכה.

About these ads