באר-שבע, שיכון לדוגמא, מעבר פנימי בשכונת הקוטג'ים (תכנון: יסקי-אלכסנדרוני)
בראשית שנות ה-60 נבנה, ביוזמת משרד השיכון, 'שיכון לדוגמא' בבאר-שבע.
צוות התכנון, בראשותו של אברהם יסקי, כלל את משרד יסקי-אלכסנדרוני, את משרד ברעלי-קיסילוב (חברת 'תכנון'), את נחום זולוטוב ואת דני חבקין, את משרד כרמי-מלצר-כרמי ואת האדריכלים צ'צ'יק וקומפורטי ממשרד השיכון. על תכנון הנוף היה אחראי משרד מילר-בלום.
הצוות יצר תכנית בינוי לשכונת מגורים בת כ-4400 יחידות-דיור ובמסגרתה תיכנן כל משרד אדריכלים מבנה, מבנן או מספר מבנים.
בסופו של דבר נבנו רק חלקים מן התכנית.
השיכון לדוגמא היה חדשני, חריג וייחודי בנוף הבנייה למגורים בישראל, הן ביחס למה שנבנה לפניו והן ביחס להתפתחויות מאוחרות יותר.
ככזה זכה להתייחסות ביקורתית נרחבת, הן בעת בנייתו והן כיום: השיכון זוכה לאיזכור נרחב אצל אבא אלחנני(1), אצל צבי אפרת(2) ואצל שרון רוטברד(3).
בשלושת הספרים, ומן הסתם גם בקטעי העיתונות מן התקופה, הפרוייקט מוצג בתצלומים שנעשו בעת הבנייה או זמן קצר לאחר מכן, בתמונות שחור לבן הרואיות ובהם נראים מבנים חדשים, נקיים וחדי-מיתאר על רקע נוף המדבר הצחיח.
בטקסט, לעומת זאת, ניתן לאתר נימה אחרת הרומזת ל'כל בעיות הבינוי של אותה שכונה'(4), על שיכוני השטיח שנבנו בה ש'רובם הפכו לסלאמס, המגובבים בתוספות בנייה מאולתרות של דיירים…', על בלוק רבע הקילומטר ש'הושחת…והוגדר על ידי אברהם יסקי, מתכננו, כ"ניסיון מודע שנכשל לחלוטין"'(5), ועל התושבים שטענו ש'אזור השטיח מזכיר "גטו" (6).
לא מזמן ביקרתי בשיכון לדוגמא בבאר-שבע וצילמתי מספר תמונות.
הפנורמה של בלוק הרבע-קילומטר הוצגה בפוסט הקודם. כאן צירפתי תמונות נוספות של הבלוק (תכנון: יסקי-אלכסדרוני) תמונות משכונת השטיח שתיכננו חבקין וזולוטוב, ותמונות משכונת הקוטג'ים מחופי השפריץ (שגם היא שכונת שטיח) שתכננו יסקי ואלכסנדרוני.
הקוראים ישפטו איך עמד השיכון לדוגמא במבחן הזמן.
1 אבא אלחנני (1998) המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית המאה ה-20, עמ' 70-71, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל-אביב.
2 צבי אפרת (2004) הפרויקט הישראלי, כר' 1, עמ' 327-350, הוצ' מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
3 שרון רוטברד (2007) אברהם יסקי אדריכלות קונקרטית, עמ' 553-637, הוצאת בבל, תל-אביב.
4 אלחנני, עמ' 70
5 אפרת, עמ' 339
6 רוטברד, עמ' 577
בלוק הרבע-קילומטר, מבט לקומה מפולשת
בלוק הרבע-קילומטר, חזית אחורית
בלוק הרבע-קילומטר, מבט
בלוק-הרבע-קילומטר, חזית קדמית וגינת משחקים
בלוק הרבע-קילומטר, מעבר בגשר מתחת למבנה, לעבר הכניסות
בלוק הרבע-קילומטר, מבט מבעד לעמודים
שכונת השטיח – המעבר המקורה
שכונת השטיח – המעבר המקורה, פתוח מצידו.
שכונת השטיח – המעבר המקורה
שכונת השטיח – מעבר מקורה
שכונת השטיח – גינה פנימית
שכונת השטיח – מבט מאזור חנייה לחזיתות המבנים.
שכונת הקוטג'ים – מעבר פנימי
שכונת הקוטג'ים – מעבר פנימי
שכונת הקוטג'ים – מעבר מקורה
שכונת הקוטג'ים – פרט
שכונת הקוטג'ים – פרט
[…] שכונות השטיח הוא שהבתים בהם צמודי קרקע, כך שהן מאפשרות התפתחות עתידית וגידול מבלי להפוך מלכודת של מצוקה בה כל הדיירים קושרים את […]
שלום,ערן. יש לי מספר שאלות שאני מקווה שתוכל לענות לי עליהן. דבר ראשון האם הכינוי "שיכון לדוגמא" מתכוון לשכונת השטיח ולבלוק רבע הקילומטר כמכלול או רק לאחד מהם ואם כן למי מהם? שאלה שנייה, קראתי שהבנייה לא נעשתה מצפון לדרום, השאלה היא האם בשכונת השטיח הבנייה תוכננה כך שבשעות שבהן השמש בשיאה היא תיפול על הבניין כך שייווצר צל נעים והשהיה במעברים אלו תהיה נעימה ולא יזנחו אותם כפי שצויין פה באחת התגובות? ושאלה אחרונה, האם היה שימוש מושכל באקלים בבנייה זו?
אשמח לקבל תשובה למייל. אני עושה חקירה של השיכון ואני אזדקק לכל הידע שתוכל לתת.
תודה מראש, טלי
אני בסך הכל מצטרף לדעתך.
לטעמי, בניגוד לבלוק רבע-הקילומטר שכשל, שכונת השטיח היא פתרון מוצלח שעמד במבחן הזמן. אני מקווה שגם התמונות שצילמתי מעידות על-כך.
בתור מישהי שגדלה בשכונה ונימצאת איתה בקשר עד היום, קשה לי להבין את ההבחנה של מבני השטיח כ-slums, מוזנחים, מגובבים בתוספות בניה.
דבר ראשון, אחד מהחסרונות של השיכון הוא שהוא אינו מאפשר אף תוספת בניה הודות לבניה טורית צפופה, דבר שני, מהיכרות עם אווירת המקום, אני יכולה להגיד בוודאות שהוא מתפקד ממגורים לאוכלוסיה איכותית, ממעמד הבניים, וההשוואה בינו לבין סלאמס היא מגוכחת.
במעברים של שכונת השטיח ניתן לראות שהקומה העליונה של הדירות בנויה מעל המעבר. הדבר מעניק ל'רחובות' של השכונה צל חלקי שהוא מאוד נעים ביום שמש חם.
הקומות המפולשות שמאפיינות את הבלוקים היו יכולות גם הן להפוך לאופציות של תנועה בצל אבל כיוון שהן לא מתחברות יחדיו ליצירת איזשהו ציר תנועה הן הפכו למתחמים אפלים ונטושים.
מהתמונות בלבד, שכונת השטיח נראית חיה, עם צמחיה ו"סימני חיים". אבל – נראה שאין שם צל. בבאר-שבע במיוחד, צל יכןל להגדיל מאוד את הזמן שאפשר להיות בו בחוץ.
אני מסכים עם עמנואל שכריכת הבלוקים והשטיח יחדיו באותו פרוייקט ובאותו דיון עושה עוול לשכונת השטיח. בעוד שהבלוק הוא חזון מגלומני שהתרסק, שכונת השטיח היא מודל מוצלח ומעניין עם הרבה פוטנציאל.
חוץ מזה מרגש אותי לראות שלהרבה אנשים יש זכרונות חזקים, טובים או רעים, מהמגורים בשכונה.
מגיל 0 עד גיל 6 גרתי בשיכון לדוגמא. רק זכרונות טובים ממשעול גירית
בתור מישוה שגר ליד, ועובר שם לא פעם, צריך קודם כל לומר שאי אפשר להשוות את בלוק הרבע ק"מ, והשכון לדוגמה.
הרבע ק"מ שופץ לפני די הרבה שנים והפך למרכז קליטה. חיצונית זה קצת שיפר את מצבו, אם כי הבניה מתחת לעמודים הרסה את הצורה החיצונית של העמודים הגבוהים ובינהם מסדרון (אותו דבר קרה גם בסורוקה, בה הוסיפו קומה מתחת לעמודי הענק). בדיעבד כל העמודים המגלומניים האלה היו מיותרים, ועכשיו גם האפקט הצורני שלהם חורב. החלק שעדיין נשאר לא בנוי מתחתיהם אכן נראה חורבתי כמו בתמונות.
גם הביניין מבפנים, ומהפעם היחידה שהייתי בו לפני די הרבה שנים, לא נראה מתוכנן טוב. זה נראה שזה מתוכנן לרעיונות, אבל לא לבני אדם שיגורו בו.
לעומת זאת השיכון לדוגמה לפחות חיצונית נראה טוב, מטופל, אנשים גרים שם, נעים לעבור שם (בייחוד בחנוכה – זה אזור עם נוחכות דתית גבוהה, אז הרבה מדליקים חנוכיות בחוץ, אלב לא רק), ילדים משחקים שם. יש לי חברים שגרו בשכירות שם איזו שנה, וגם מבפנים זה נראה מוצלח.